Tractate Semachot, Introduction

(שמות י״ב:כ״ט) ויהי בחצי הלילה וה׳ הכה כל בכור בארץ מצרים וגו׳ וכתיב (במדבר ח׳:י״ז) כי לי כל בכור [וגו׳] ביום הכותי כל בכור וגו' (ואתה משיב) א״ר יוחנן אע״פ שהכה אותם מכת מות מחצי הלילה היתה נפשם מפרפרת בהם עד הבוקר משל הדיוט אומר נתת פת לנער הודע את אמו אף הקדוש ברוך הוא אמר אודיע לבני המיתה המשתקת הזאת ששונאיהם היאך מתים בה אלא תשמור נפשותם עד הבוקר כדי שיראו בני בשונאיהם: And it came to pass at midnight, that the Lord smote all the first-born in the land of Egypt,²Ex. 12, 29. etc.; and it is written, For all the first-born among the children of Israel are Mine, both men and beast; on the day that I smote all the first-born in the land of Egypt, I sanctified them for Myself.³Num. 8, 17. R. Joḥanan said: Although He smote them with the plague of death at midnight, the souls writhed within them until morning. A common proverb says, ‘If you give a morsel of bread to a child, inform his mother’.⁴Cf. Beẓah 16a (Sonc. ed., p. 81) where it is quoted, not as a proverb, but as a saying of Rabban Simeon b. Gamaliel. Likewise, the Holy One, blessed be He, said, ‘I will inform My children of the death by choking⁵GRA’s emendation of a verb in the text meaning ‘which silences’. of which their enemies are dying. Let their souls await the morning [before expiring], so that My children shall look upon [the fate of] their enemies’.